תאונת עבודה: כיצד לממש את מלוא הזכויות?
24 ביוני 2019 | זמן קריאה 3 דקותעובד שנפצע במהלך עבודתו זכאי לקבל תשלומים מביטוח לאומי עד שיוכל לשוב לעבודתו. במקרה שהתאונה אירעה עקב רשלנות המעסיק, ניתן במקביל למימוש הזכויות מביטוח לאומי, לתבוע פיצויים גם מהמעסיק
עובד שנפצע במהלך עבודתו זכאי לקבל תשלומים מביטוח לאומי עד שיוכל לשוב לעבודתו. במקרה שהתאונה אירעה עקב רשלנות המעסיק, ניתן במקביל למימוש הזכויות מביטוח לאומי, לתבוע פיצויים גם מהמעסיק.
תאונת עבודה מוגדרת כתאונה שאירעה במהלך ועקב העבודה, כולל תאונת דרכים שאירעה בדרך אל העבודה או בדרך חזרה הביתה, וגם במסגרת הפסקה וכל פעילות אחרת שנערכה מטעם מקום העבודה. עובד שנפגע במהלך עבודתו ואינו יכול להמשיך לעבוד ולהתפרנס כבעבר, יכול להיות מוכר על ידי ביטוח לאומי כנפגע עבודה ולקבל תגמולים שונים. כדי לממש את זכויותיו, נדרש העובד שנפגע לפנות אל המוסד לביטוח לאומי, ולקבל בשלב ראשון דמי פגיעה. בשלב הבא ניתן לתבוע מענק כספי או קצבת נכות, על פי אחוזי הנכות והחלטת הוועדה הרפואית מטעם ביטוח לאומי.
המוסד לביטוח לאומי מתחלק לשני חלקים: האחד משפטי והשני רפואי. החלק המשפטי כולל ההכרה באירוע כתאונת עבודה והכרה בנזקים הגופניים שנגרמו לעובד כתוצאה מהתאונה. עם זאת, לעתים המוסד מחליט שלא להכיר באירוע כתאונת עבודה, למרות שהתרחש במסגרת העבודה ואף לעתים מחליט להכיר באירוע כתאונת עבודה אך שולל הכרה בפגימות גופניות.
על כן, לפני הגשת המסמכים חשוב לבדוק את נסיבות התאונה, מאחר שישנם מקרים שבהם נפגעי עבודה מציינים בתום לב כי התאונה אירעה בדרך לעבודה אך היה גורם זר שניתק את ההגדרה, כגון עצירה קצרה בדרך ומיד לאחר מכן המשיכו למקום עבודתם.
במצבים מסוג זה, המוסד עלול לדחות את ההכרה באירוע כתאונת עבודה בטענה שהוא אינו עומד בתנאי הגדרת מהלך העבודה עקב עצירה רגעית בדרך. לפיכך יש לבחון היטב את נסיבות התאונה ואת גרסתה, באמצעות סיוע של עורך דין העוסק בתחום הנזיקין בטרם הגשת המסמכים.
תביעת מעסיק בגין עוולת הרשלנות
כדי לממש את מלוא הזכויות יש להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין מקום העבודה לבין נסיבות אישיות שונות שגרמו לפגיעה. לכן גם בגין עמידה בתנאי זה חשוב מאד לפני הגשת המסמכים לביטוח לאומי, לבחון היטב את נסיבות התאונה ואת גרסת העובד.
במקרה שהתאונה אירעה עקב רשלנות המעסיק, כתוצאה מהפרת חובתו לספק סביבת עבודה בטוחה ומוגנת, ניתן להגיש תביעת פיצויים נגד המעסיק, במקביל למימוש הזכויות מול ביטוח לאומי. כדי שתקום אחריות למעסיק נדרשת עילה משפטית מוכרת, כאשר העילה הנפוצה היא עוולת הרשלנות.
במסגרת התביעה נגד המעסיק נדרש העובד להוכיח כי ישנו קשר סיבתי עובדתי שמחבר בין כל שרשרת האירועים שהתרחשו החל מהתנהגותו והתנהלותו הרשלנית של המעסיק ועד לנזק שנגרם. כלומר, העובד נדרש להוכיח שאם המעסיק לא היה מתנהג בדרך שבה נקט, לא היה נגרם נזק. לדוגמה, אם המעסיק היה דואג לשמור על סביבת עבודה בטוחה, לספק ציוד מגן ולפקח על כללי הבטיחות, התאונה הייתה יכולה להימנע.
הכרה כנפגע עבודה עקב מחלת מקצוע
מחלת מקצוע, להבדיל מתאונת עבודה, היא אינה מקרה של פגיעה חד פעמית שאירעה במקום מסוים ובזמן נתון, אלא מחלה שנקבעה בתקנות המוסד לביטוח לאומי, והעובד חלה בה כאשר הייתה קבועה בתקנות, עקב עבודתו או עיסוקו כעצמאי ובעקבות הפעולות הנדרשות ממנו מתוקף תפקידו בעבודה.
נוסף על כך, החוק מכיר בפגיעה על פי תורת המיקרו-טראומה כמחלת מקצוע, שהגדרתה: פגיעות זעירות חוזרות שנגרמו לעובד במהלך עבודתו באיבר מסוים בגופו, במהלך השנים ואשר התגבשו לכדי פגיעה מסוימת.
כדי לקבל הכרה כנפגע עבודה עקב מחלת מקצוע, על העובד שחלה להוכיח כי המחלה היא אחת מהמחלות המוכרות לפי תקנות הביטוח הלאומי, היא פרצה בזמן שבו הייתה מוכרת כמחלת מקצוע על פי התקנות ומתקיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה לפגיעה, וישנו קשר ישיר בין התפתחות המחלה ביצוע התפקיד ולכך שבמסגרת עבודתו עשה באופן שיטתי פעולה מסוימת שגרמה לשחיקה של איבר מסוים, ובעקבות מצב השחיקה נפגעה יכולתו לעבוד.
במקרה של נכות קבועה כתוצאה ממחלת מקצוע ניתן לקבל קצבת נכות על פי חומרת הפגיעה. בכל מקרה של הגשת תביעה בגין תאונת עבודה, ישנה חשיבות רבה לנהל תיק תאונת עבודה בסיוע של עורך דין העוסק בתחום הנזיקין עוד בטרם הגשת המסמכים למוסד לביטוח לאומי או הגשת תביעה נגד המעסיק, כדי לממש ולמצות את מלוא הזכויות.
לפרטים נוספים
