בני הנוער לא יוצאים מהחדר? תוודאו לפחות שנוח להם

שאלוני האקלים שמחולקים בחטיבות העליונות של בתי הספר בישראל על ידי משרד החינוך יכולים לגלות הרבה על הרגלי הפנאי של בני הנוער. לפי נתונים משנת 2013, הפעילויות השכיחות ביותר בקרב בני נוער הן אלו שאופייניות לעיסוק בתוך הבית. אמנם לא מדובר בתופעה חדשה, אך היא בהחלט מאוד מעניינת.

לפחות 70% מהנשאלים דיווחו שלאחר שעות הלימודים ועד שהם הולכים לישון הם מבלים את זמנם בשימוש במחשב, צפייה בטלוויזיה, הכנת שיעורי בית, בילוי עם המשפחה ועיסוק בעבודות הבית. רק 53% העידו על כך שהם משתתפים בפעילויות שקשורות לחוגים וספורט וכשליש בלבד מדווחים על עבודה בסיום יום הלימודים.

במילים אחרות, הורים שמרגישים שהילדים שלהם הגיעו לגיל ההתבגרות ומאז לא יוצאים מהחדר ככל הנראה צודקים. מה שצריך לזכור הוא שאין בכך שום פסול. גיל ההתבגרות מאופיין מטבעו במתחים ותחושות סותרות של המתבגר כלפי עצמו. במקביל, יש המון סממנים רגשיים והתנהגותיים שמעודדים את בני הנוער להישאר בחדר – כמו למשל תחושת ריקנות וניכור, חיפוש פעיל אחר הגדרה עצמית, בידול מהסביבה וכמובן צורך מוגבר בפרטיות ובמקרים מסוימים אפילו בהתבודדות.

הדבר החשוב מבחינת ההורים הוא לעשות כל מה שהם יכולים על מנת לשפר את התנאים שבהם המתבגר נמצא. מבחינה פרקטית, זה יכול לבוא לידי ביטוי בעיצוב מחדש של חדר השינה ובשילוב בין יצירת תנאים ללימודים לבין תנאים לחיי חברה ופרטיות.

הילד התבגר, אבל מה עם החדר?

חדר שינה אמור להיתפס על ידי הנער המתבגר כמרחב בטוח שבו הוא יכול להרגיש בנוח לשמוע מוזיקה, לשחק במחשב, לעשות שיעורי בית ולארח חברים. הטעות הנפוצה של רוב ההורים היא להזניח את עיצוב חדר השינה עד שלילד עצמו כבר נמאס, בעוד בפועל מה שצריך לעשות הוא להקדים תרופה למכה.

אפשר למשל לרענן את המראה של החדר בעזרת צביעת הקירות וציורי קיר. כך הופכים חדר שינה של ילדים לחדר של מתבגרים ומעניקים לו ערך מוסף. צביעת קירות היא הדרך הטובה ביותר לשנות את המראה של החדר ב-180 מעלות ואפילו בלי להתאמץ. כמו כן, יש בני נוער שישמחו לקחת על עצמם את המשימה ולצבוע קיר אחד או את כולם כדי להקנות לחדר שלהם סגנון ואופי. אם לא רוצים להתחייב לטווח ארוך, ניתן להסתפק בהדבקת טפטים או ציורי קיר שמשקפים את עולמו של הנער.

מלבד ההיבט הדקורטיבי, הורים חייבים להביא בחשבון את ההשפעה של גיל ההתבגרות על הפיזיולוגיה של הילד. בתקופת ההתבגרות יש צמיחה לגובה שלרוב מלווה בעלייה במשקל, ובעוד בנות גובהות בקצב מהיר עד גיל 13, בנים עושים את זה עד גיל 15. זו התקופה שבה מתרחשים שינויים ביחסים בין חלקי הגוף ונוצרות בעיות בדימוי העצמי.

אחד הכלים שיש להורים לעזור לילדיהם להתמודד עם השינויים הפיזיולוגיים היא לקנות להם מיטה חדשה ולדאוג שהיא תספק להם מענה על כל הצרכים הקיימים. זה אומר בין היתר להחליף מיטה ישנה בדגמים חדשים של מיטות נוער ולוודא שינה על מזרון אורטופדי.

במקביל, אין סיבה לא לפרגן לילד עם מערכת ריהוט שמותאמת לצרכים שלו. במסגרת עיצוב מחדש של חדר השינה כדאי לשלב פופים שיעזרו לילד כשהוא מארח חברים, לבנות עבורו פינת מחשב שתשמש גם בשעות הפנאי וגם בלימודים ולא לשכוח להקצות מקום למערכת מוזיקה. בני נוער שמקבלים את מה שהם צריכים בחדר לא ירגישו חסך ואולי יצליחו גם ליהנות מגיל ההתבגרות.

כך תעודדו את הילדים לצאת

כמובן ששהות ממושכת בחדר ונטיית יתר של בני נוער להתבודדות עלולים להעיד על תהליך התבגרות לא תקין. זה צריך להתחיל להדאיג את ההורים כאשר הילדים נשארים בחדר זמן ארוך מהממוצע, לא נפגשים עם חברים וגם לא מתקשרים איתם ועם הסביבה. גיל ההתבגרות מייצג תקופה רגילה ורוויית הורמונים, אך לעיתים תחושת הבטן של ההורים היא האינדיקציה הכי טובה למה שעובר על הילד.

הורים יכולים להרשות לעצמם לדחוף את בני הנוער לצאת מהחדר ולהשתתף בפעילויות נוספות. אפשר ליזום פעילויות מחוץ לבית כמו טיולים בטבע, חופשות במקומות שונים בארץ או קמפינג עם אוהלים. כדאי לערב את בני הנוער בתהליך קבלת ההחלטות ולתת להם תחושה שהם חלק מהמשפחה. ילדים בגיל ההתבגרות צריכים את הביטחון שהם מקבלים מהמשפחה ואין סיבה להיבהל כל פעם שהם מסתגרים בחדר.

לסיכום, בהחלט חשוב שבני הנוער ייצאו מדי פעם מהבית ויגוונו את סל הפעילויות שבהן הם משתתפים. מצד שני, התפקיד של ההורים הוא לשדרג את תנאי המחיה של הילדים ובעיקר את חדר השינה. יש הרבה דרכים לעשות את זה ועיקרון המפתח הוא כמו תמיד איזון.